גזר דין בתיק ת"פ 29887-10-11

1.         הנאשם הורשע, כהודייתו, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"); איומים, לפי סעיף 192 לחוק; היזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק; פציעה בנשק קר, לפי סעיפים 334 ו- 335 (א) (1) לחוק ותקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק.

2.         מעובדות כתבי האישום המתוקנים עולה כי הנאשם מתגורר עם הוריו ואחיו בבית בעיר ראשון-לציון. ביום 18.10.11, עת הנאשם היה שרוי תחת השפעת אלכוהול, התגלע ויכוח בינו לבין אמו, במהלכו דחפה.

משהבחין אביו של הנאשם בנעשה, אחז בידיו של הנאשם ובתגובה הכהו הנאשם בפניו. הנאשם ואביו נפלו ארצה, תוך שהם נאבקים. כתוצאה ממעשה הנאשם, נגרמה לאביו נפיחות ליד עינו.

הנאשם השתחרר מאחיזת אביו, אחז בידיה של אמו והכה אותה בפניה.

בהמשך, אחזה אמו של הנאשם ברגליו, בהן נופף לכל עבר, אביו סייע באחיזתו ואחיו הכה אותו באגרופים על מנת לרסנו. כתוצאה ממעשה הנאשם, נגרמה למתלוננת חבלה בשפתיה.

הנאשם הוסיף ואמר להוריו ולאחיו שירצח אותם וכדבריו: " פתחתי עונת צייד נגדך, נגדך ונגדך", תוך שהוא מצביע עליהם.

בהמשך, שבר הנאשם טלוויזיה, אגרטלים ועציצים והוסיף ואמר כי ירצח את הוריו ואת אחיו ואף אם יכנס לכלא, יתקשר לחבריו שיהרגו אותם.

באותן הנסיבות, נטל הנאשם סכין, הניפו אל מול הוריו ואחיו ובהמשך, חתך את אחיו בידו השמאלית.

מעובדות כתב האישום הנוסף, כפי שצורף, עולה כי ביום 22/11/09, עת שימש המתלונן כמאבטח במיון בית-החולים "אסף הרופא", הגיע הנאשם למקום באמצעות אמבולנס בהיותו בגילופין ותקף את המתלונן, בכך שהכהו בפניו. בהמשך, הוסיף הנאשם וניסה לתקוף את המתלונן באמצעות קסדה שאחז בידו.

3.         ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם עונש מאסר ממושך, להפעיל את עונשי המאסר המותנים התלויים ועומדים כנגדו במצטבר לעונש זה ולהוסיף ענישה צופה פני עתיד, קנס ופיצוי.

הודגש עברו של הנאשם (ת/1) והוגש ת/2 - לוח צילומים אודות מראית בית המתלוננים והנאשם לאחר התנהלותו נשוא כתב האישום העיקרי.

עוד הודגשו חומרת מעשי הנאשם והתרשמותו של שירות המבחן ממצבו הכללי וההתמכרותי, על המסוכנות הנשקפת ממנו.

ב"כ המאשימה הפנה לאסמכתאות בתימוכין בעתירתו, בהטעמת הצורך להילחם בתופעת האלימות באמצעות השתת ענישה מחמירה.

4.         ב"כ הנאשם עתרה להפעיל את המאסרים המותנים התלויים ועומדים כנגד הנאשם בחופף ולהסתפק, למעשה, בתקופת שהייתו במעצר מיום 18.10.11.

הודגשו הודיית הנאשם בשני כתבי אישום מתוקנים, ההיאבקות שהתרחשה בינו לבין אביו, היותו "שבר כלי" בעת הרלוונטית מחמת שכרותו והפגנת הכוח המופרזת וחסרת הפרופורציה מטעם בני משפחתו כלפיו.

הסנגורית הוסיפה הפניות למקטעים שונים ממהלך האירוע נשוא כתב האישום בתיק העיקרי, לתפקידו של כל אחד מהמעורבים במהלכו והדגישה קיומו של תיעוד וידיאו באשר לאירוע. כבר אציין כי האמירות כפי שנשמעו במהלך הטיעונים לעונש אינן עולות כדי רף ההוכחה הנדרש לעניין נסיבות הקשורות במעשי העבירות, המשמשות לזכות הנאשם כקבוע בסעיף 40 י' לחוק. משלא הוצגו ראיות בעניין, אין מלפניי אלא את המתואר בכתבי האישום המתוקנים.

הסנגורית ביקשה לאבחן את האסמכתאות אליהן הפנה ב"כ המאשימה, בהדגשת נסיבות שונות של עושים ומעשים ותמכה עתירתה באסמכתאות מטעמה.

בנוסף, הסנגורית טענה לעניין שכרות הנאשם בבסיס מעשיו, העדר צלילות דעתו או תכנון מוקדם מטעמו והספונטאניות שאפיינה את התנהלותו החריגה.

עוד הודגשו גילו הצעיר של הנאשם, שזהו לו מאסרו הראשון, אורח חייו הנורמטיבי כעולה מהתרשמויות שירות המבחן, ההליך הטיפולי שלא צלח ומבוקשו הנוכחי להשתלב במתקן כליאה "חרמון" על מנת שיוכל להיחלץ ממעגל צריכת האלכוהול.